ובל ביום הכיפורים – פרופ' נחמה ליבוביץ'

בשנת השמיטה חוזר העולם, במידה ידועה, למצב שהיה עם בריאת העולם. האדם הראשון, יציר כפיו של הקדוש -ברוך-הוא, טרם טעם טעם של חטא – וכל העולם לפניו הפקר ללא בעלים, אלא שרוי הוא בבעלותו של ה'. ואולי זהו הקשר שבין יום הכיפורים להתחלת היובל, שכשם שמטוהר האדם ביום הכיפורים ("לפני ה' תטהרו") וחוזר לקדמותו וטהרתו, כפי שהיה בה בתחילת ברייתו, כן חוזר מצב הארץ (חרות הנמכר ואף חרות הנרצע) לקדמותו, ומתוקנים בה כל העיוותים.

(פרופ' נחמה ליבוביץ, עיונים, ספר ויקרא, עמ' ‏425)

רבי יצחק עראמה

חשב שהיה ממנו יתברך הערה לנפשותינו, לפקוח עיניים עיוורות השקועות בענייני העולם, כזביו והבליו. לעבוד את האדמה הגופיית תמיד, מבלי תת שביתה לנפשם, ולכן מאיר עיניהם ה', במה שציווה למנות וכן למנות שש ששת ימים ולשבות אחד, שנים ובשנה השביעית שבתון. כי הנה באותה שביתה נתעורר לצאת מאפלת מחשבותינו ומעבודת גופנו בשבועות ימי האדם, ובשנת השמיטה לא נתכוין לעבודת האדמה, רק לתת צורך אוכל נפש בלבד; והוא דמוי והמשל לקנין שלמותנו והנהגת חיינו.

(רבי יצחק עראמה, עקדת יצחק, ויקרא, שער סט)

רב ניסנבוים

עיקר העיקרים בפרשה זו הוא היובל, הבא לשמור על השוויון האקונומי של העם העברי בארצו. הארץ נתחלקה לכל בני ישראל חלק כחלק, יעבוד כל אחד את חלקו וישבע לחם בעבודתו ולא יהיה זקוק לעזרת אחרים. אולם מסיבה זו או אחרת, בתור עונש. על חטא זה או אחר, נמצאו יהודים שהיו מוכרחים למכור חלקי אחוזותיהם, או גם כל אחוזותיהם, לאחרים ונמצא השוויון האקונומי (=הכלכלי) הופרע, ובאה התורה בחוק היובל להחזיר את האחוזות לבעליהן הראשונים ולהקים את השוויון האקונומי על תלו. אבל שוויון אקונומי זה הרי בא רק פעם אחת לחמישים שנה, ובינתיים יכולים להתפתח בעם כעין שני מעמדות: מעמד עשירים בעלי אחוזות רבות ומעמד עניים בלי כל חלק באדמת אבותיהם, ודבר זה יכול להביא גם לידי התפתחותם של רגשות אדנות ועריצות אצל הראשונים ורגשות התרפסות ושפלות הרוח אצל האחרונים;וכדי לשמור על השוויון הפסיכולוגי של העם העברי- באה השמיטה. פעם לשבע שנים, אין בעלות על האדמה. האדמה שבה אל יוצרה ומחלקה. "ושבתה הארץ שבת לה'". בכל השנה הזאת – הפקר היא האדמה לכולם, וירגיש העשיר כי עשירותו אינה בת קיימא, וירגיש העני כי עניותו אינה מתמדת. את השמיטות סופרים "שבע שנים שבע פעמים", למען יזכרו כולם את היובל הבא אחריהן, אשר יחזיר את השוויון האקונומי לקדמותו.

(הרב ניסנבוים, קנייני קדם)

 בתקוה שנהנתם

, שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. לאחר שהתגברתי על מכשולים טכניים, אני שמח להצטרף לחבורה. אני מקווה שישמחו בי חברי.

.במקור שבפרשת בהר ("שבתון") ישנו ייתור מילים שצד את עיני.נאמר בו כי תבואו אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך. חמש המילים האחרונות הן לכאורה מיותרות, היינו מבינים את המסר גם בלעדיהם.. נראה לי שהמילים האלה באות להשריש בנו אמת קיומית בסיסית והיא שמה שאנחנו נותנים הוא לא באמת שלנו אלא נתון בידנו כמתנת חינם מאת הבורא. הדבר אמור להוביל למעט ענווה ולהכרת מקומנו כי גרים ותושבים אתם עמדי.וכך אומר דוד בדברי הימים "כי ממך הכל ומידך נתנו לך".

, שבוע טוב,

עיון בספר מקבים א' פרק ו' 49 – 55 מתאר את הקרב בין יהודה המקבי למצביא הסלווקי ליסיאס ששלט מטעם אנטיוכוס החמישי והוא מגיע ליהודה מדרום דרך בית צור, וכך נאמר (תרגום אוריאל רפפורט, הוצאת יב"ץ 2004) 49 – ויעש שלום עם אנשי בית צור, ויצאו מן העיר, כי לא היה להם אוכל להיסגר בה, כי שבת הייתה לארץ…. 53 – ואוכל לא היה בבורות, כי הייתה השנה השביעית, והניצולים אל יהודה מן הגויים אכלו את הנותר באוצרות. 54 – ויוותרו במקדש מעט אנשים כי גבר עליהם הרעב, ויפוצו איש, איש אל מקומו.

בחומרי העשרה ישנה כתבה על הפסקת האש בחג המולד במלחמת העולם הראשונה, (הגרמנים התחילו בהפסקת האש!) מעניין כיצד ייראה שדה הקרב באם תתקבל החלטה מעין זו של שמיטת הקרבות בימי חג!