לאחר ששני הצדדים צעקו זה לזה ברכות לחג, נפגשו בכמה מקומות ב"שטח ההפקר" שבין הכוחות קבוצות של חיילים גרמנים ובריטים שהחליפו ביניהם מתנות קטנות לחג כמו משקאות חריפים או סיגריות. הירי הארטילרי בגיזרה זו הופסק גם הוא באותו הלילה. הפסקת האש אפשרה לכוחות לאסוף גופות של לוחמים שניגפו בקרב ולהביא אותם לקבורה מאחורי קוי הלחימה. במקומות מסוימים בשטח ההפקר אף נערכו הלוויות משותפות.[ויקיפדיה]

הפסקת האש התפשטה גם לאזורים אחרים של קו הלחימה, כאשר במקומות מסוימים אף נערכו משחקי כדורגל בין חיילי הצבא הגרמני והבריטי.

הפסקת האש נמשכה ברוב האזורים עד סופו של ליל החג, אך במקומות מסוימים היא נמשכה עד ראש השנה הנוצרי. הפסקת האש אירעה למרות התנגדותם של הדרגים הבכירים של הצבאות הלוחמים. בהמשך המלחמה מפקדי הצבאות החליטו כי אין לאפשר להפסקת אש שכזו לקרות שוב, ולכן בערבי חג המולד הבאים יחידות התותחנים השונות קיבלו פקודה להפגיז ללא הפסקה גם בחג עצמו, וזאת כדי למנוע אפשרות של הפסקת אש ספונטנית נוספת. אמצעי נוסף בו נעשה שימוש היה יצירת תחלופה מתמדת של כוחות בין הקווים השונים, על מנת למנוע מן החיילים להכיר את הצד האחר.

ב-2005 הופק הסרט "חג שמח" (בצרפתית: "Joyeux Noël") המבוסס על פרשה זו. סיפור הפסקת האש של חג המולד מופיע בשיר "Let The Truce Be Known" של להקת אורפנד לנד הישראלית ובקליפ לשירו של פול מקארטני "Pipes of Peace".

צלב שהוצב באזור איפר שבבלגיה בשנת 1999, לציון הפסקת האש שאירעה במקום בשנת 1914

חיילים בריטים וגרמנים נפגשים

(מתוך ויקיפדיה)