יש בענין אמירת תוכחה ומוסר ב’ בחינות שונות,
בחינה א’
להנצל מעונש, וכמו שאמרה מדת הדין אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי וכו’,
ומעתה אם יש לו התנצלות לפטור עצמו מלהוכיחו,
כגון שידוע לו שלא יקבל וכיוצא,
שאז אין עליו אשמה, ונמנע מלהוכיחו.
בחינה ב’,
שאינו עושה מיראת עונש רק לאהבת המלך,
להשיב בן אל אביו,
אז גם שיודע שלא יקבל מכל מקום עושה תחבולה
לשנות מלבושיו החשובים, ולובש בגדי פחותי הערך,
כמו שהוא לבוש עתה בן המלך שנתערב בין הפחותים,
ואז לובש השר גם כן כמותו כדי שיוכל להתחבר עמו ולדבר על לבו לשוב לאביו המלך,
(תולדות יעקב יוסף שמות פרשת בא)
