מקורות

אָמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי סִימוֹן,
לך תוכיח את את בית רֵישׁ גָּלוּתָא.

אָמַר לֵיהּ, להם לָא יְקַבֵּלִו תוכחה ממני.

אָמַר לֵיהּ,
אַף עַל גַּב דְּלָא מְקַבְּלִי – תוכיח אותם,

דָּאָמַר רַבִּי אַחָא בְרַבִּי חֲנִינָא:

מֵעוֹלָם לֹא יָצְתָה מִדָּה טוֹבָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
וְחָזַר בָּהּ לְרָעָה,חוּץ מִדְבַר זֶה,
דִּכְתִיב, (יחזקאל ט) “וַיֹּאמֶר ה’ אֵלָיו, עֲבוֹר בְּתוֹךְ הָעִיר [בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַםִ],
וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶאֱנָקִים
עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת” וְגוֹ’.

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל,
לֵךְ וּרְשׁוֹם עַל מִצְחָן שֶׁל צַדִּיקִים תָּיו שֶׁל דְּיוֹ –
כדי שֶׁלֹֹּא יִשְׁלְטוּ בָהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. וְעַל מִצְחָם שֶׁל רְשָׁעִים תָּיו שֶׁל דָּם
– כְּדֵי שֶׁיִשְׁלְטוּ בָהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה.

אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה נִּשְׁתָּנוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ?
אָמַר לָהּ, הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים.

אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
הָיָה בְיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִיחוּ.
אָמַר לָהּ, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי שֶׁאִם יִמְּחוּ בָהֶם,
לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם.

אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ גָּלוּי,
לָהֶם מִי גָּלוּי?

וזהו מה שכתוב,
“זָקֵן, בָּחוּר, וּבְתוּלָה וְטַף, וְנָשִׁים, תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית,
וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּיו אַל תִּגַּשׁוּ,
וּמְמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ”.
וּכְתִיב : “וַיָחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת”.