אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַב יוֹנָתָן, כָּל הָאוֹמֵר, רְאוּבֵן חָטָא, אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית לה) “וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר”. מְלַמֵּד שֶׁשְׁקוּלִים כְּאֶחָד. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים, (שם) “וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו”? מְלַמֵּד שֶׁבִּלְבֵּל מַצָּעוֹ שֶׁל אָבִיו, וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילוּ שָׁכַב עִם בִּלְהָה.
…
ראובן – בני עלי – בני שמואל – דוד – ושלמה – ויואש סימן:
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַב יוֹנָתָן, כָּל הָאוֹמֵר בְּנֵי עֵלִי חָטְאוּ, אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, (ש”א א) “וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי – חָפְנִי וּפִנְחָס כֹּהַנִים לַה'”. סָבַר לָהּ כְּרַב, דַּאָמַר [רַב], פִּנְחָס לֹא חָטָא, מַקִישׁ חָפְנִי לְפִנְחָס, מַה פִּנְחָס לֹא חָטָא, אַף חָפְנִי לֹא חָטָא. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים, (שם בּ) “אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים”? מִתּוֹךְ שֶׁשִּׁהוּ אֶת קִינֵּיהֶן – שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֵצֶל בַּעֲלֵיהֶן, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִילּוּ שְׁכָבוּם
…
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, כָּל הָאוֹמֵר דָּוִד חָטָא – אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, (שמואל א יח) “וַיְהִי דָּוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל, וַה’ עִמּוֹ”. אֶפְשָׁר – חֵטְא בָא לְיָדוֹ, וּשְׁכִינָה עִמּוֹ? אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים, (שם בּ יב) “מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר ה’ לַעֲשׂוֹת הָרַע”? שֶׁבִּיקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת, וְלֹא עָשָׂה…
