מהו ‘מריש הגדול – קורת עץ גזולה': שעליה אמרה המשנה כך:
הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה
עַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל [קורת עץ שנגנבה]
שֶׁבְּנָאוֹ בַבִּירָה [=בבית],
שֶׁיִּטּוֹל אֶת דָּמָיו [ולא ישלוף את הקורה] ,
מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִים. (משנה גיטין פ”ה, מ”ה)
כלומר תקנת השבים באה להקל על ה”שב בתשובה” ורוצה לתקן את מעשה הגזילה
אם אחד מרכיבי הבניין בו אנו גרים נלקח בגזילה
אין צורך לפרק את הבניין ולהחזיר את הקורה , אלא יברר את ערכה ויחזיר ממון לבעליה!
וזאת לכאורה שמעיקר הדין יכול היה הבעלים הנגזלים של הקורה לדרוש את הקורה עצמה [למשל אם הייתה מעוצבת באופן ייחודי]
על כך מביאה הגמ’ מחלוקת (ב’ גיטין נה’ ע”א)
תנו רבנן: גזל מריש ובנאו בבירה,
ב”ש אומרים: מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו,
וב”ה אומרים: אין לו אלא דמי מריש בלבד,
משום תקנת השבין.
כלומר המשנה מביאה רק את דעת בית הלל
ואילו לדעת בית שמאי יש לפרק את הבניין ולהחזיר את הקורה הגזולה לבעליה!
