וכן בתוכחות כתוב “הוכח תוכיח… ולא תשא עליו חטא”.
פירוש – שאם מונע מלהוכיח יש לו חלק בחטא,
כיון שרואה ויכול להוכיח באמת,
צריך חבירו לתוכחה שלו
והוא מונע הטוב מבעליו שעזר חבירו הוא אצלו.
שכך ברא השם יתברך,
שיהיה לזה סיוע מזה
וזה לזה יצטרכו כדי שיבינו כולם כי הכול מהשם יתברך.
ולא יהיה כל השלימות אצל אחד.
ולכן ‘איזה חכם? הלומד מכל אדם’,
שיש אצל כל אחד דבר מיוחד יותר מלאחרים, מטעם הנזכר לעיל.
(שפת אמת, פרשת בהר התרמ”א)
