מסע חניכה של נער בן 12
מבית טוב שפוגש את עולם המבוגרים במסע אינטנסיבי
שבמהלכו הוא עובר על כל האיסורים שעל ברכיהם חונך .
לבסוף, משנתפס, הוא נקרא לתת דין וחשבון בפני סבו.
וכך מסופר, עם הקיצורים המתבקשים:
הילד לסבא :
“שיקרתי, אני אומר לך. איך אני יכול לשכוח זאת ? אמור לי איך ?
– אתה לא יכול(אמר הסבא).
שום דבר אינו נשכח לעולם. שום דבר אינו אובד לעולם. ערכו גדול מדי.
– ובכן מה אני יכול לעשות ?
– תחיה עם זה (אמר סבא)
– לחיות עם זה ? אתה רוצה לומר לנצח ? עד יום מותי ?
לא להפטר מזה לעולם ? לעולם ?
אני לא יכול.
האם אתה לא יכול לראות שאיני יכול ?
– כן, אתה יכול.
אתה תעשה כן.ג’נטלמן עושה כן תמיד.
ג’נטלמן יכול לעבור כל דבר.
ג’נטלמן מקבל עליו את האחריות
ונושא את נטל תוצאותיהם….” .
(מתך ספרו של פוקנר – “החומסים”)