חלפו עברו אי אלו שעות וכלשון הפרשה (כי תשא) קול ענות חלושה אני שומע, ובמדויק – קול דממה דקה!
מה ניתן ללמוד מהשקט? מעכלים… חושבים… לא מעניין… – כל דלעיל נכון?!
פתחתי בציטוט מדברי אבא קובנר מתוך דבריו ‘אמת התוכחה’ (אצרף את מאמרו) דבריו פונים פנימה אל החברה הקיבוצית ושואל – לאן פנינו מועדות, ובעיקר בדבריו הוא שואל כיצד נבחין בין נביא אמת המוכיח בשער לבין נביא שקר ובחתימת דבריו הוא טוען שנביא אמת אינו מסתפק בתוכחה אלא דורש לזכות העם! חיפוש דרך – לבקר ולנסוך תקוה במקביל!
דומני שמה שניסיתי במהלך הלימוד להראות כיצד השאיפה לחברה מתוקנת – ‘קדושים תהיו, מחייבת תוכחה נוקבת ומאידך היא דורשת להמנע מפגיעה בזולת!
באם נרצה להרחיב נושא זה הרי שנצטרך לברר מהן גבולות התוכחה (אצרף את דבריו של הנשקה) וכן האם יש למנות אדם, איש או אישה להיות המבקרים כפי שהיה בכתות מדבר יהודה (אצרף את מאמרו של שיפמן)
ניתן לראות כמקור החיוב בתוכחה את האימרה – ‘כל ישראל ערבים זה בזה’, האם נוכל לדבק בערבות ללא ביקורת נוקבת כדי לתקן את הזולת מתוך שאיפה להגיע לחברה מתוקנת ולו בקצת!
, בודאי , זה יתרונה הגדול של הפגניות , אבל אני דיברתי על עולם שבו לכל אחד יש אלוהים אחד והוא אחר והפוך לחלוטין משל זולתו. כי אלוהים אחד פנים רבות לו פעם הוא אלוהי הרחמים ופעם הוא אלוהים צבאות ופעם הוא הקדוש ברוך הוא ופעם הוא הרחמן ופעם אל קנא נוקם דם אבות על בנים. אבל מי שמאמץ פן אחד וכל האמת האלוהית אצלו ובשם זה יוצא לדרך, ומוכן להרוג את.. ולגרש את.. מה הוא משאיר לזולת? בקיצור בעולם של אלוהים אחד האם יכולים להיות כמה אלוהימים? או בלשון הדמוקרטיה האם יכולה הדמוקרטיה הליברלית להכיל את הקמים על עקרונות היסוד שלה של שוויון ערך האדם שממנו נובעות זכיות האדם והאזרח? כי השאר בר הכלה אבל דמוקרטיה לא יכולה להכיל את המתנגדים לה בסיסית ובטח לא לתת להם פרסים
, היתרון והחיסרון של הפאגניות היא סובלנותה. אין היא מחוייבת ל”אל” אחד . ואין בה מקום לאיסורי “מסית ומדיח”. הדיברה הראשונה מציגה את האל הקנאי לאמת המוחלטת ומתוך זה יש מלחמת חורמה בעבודה זרה . על כך אמרו חז”ל : למה נקרא שמו סיני? מכיון שממנו באה שנאה לעולם [ הס’ והשין השורקת.
תגובות אחרונות
חלפו עברו אי אלו שעות וכלשון הפרשה (כי תשא) קול ענות חלושה אני שומע, ובמדויק – קול דממה דקה!
מה ניתן ללמוד מהשקט? מעכלים… חושבים… לא מעניין… – כל דלעיל נכון?!
פתחתי בציטוט מדברי אבא קובנר מתוך דבריו ‘אמת התוכחה’ (אצרף את מאמרו) דבריו פונים פנימה אל החברה הקיבוצית ושואל – לאן פנינו מועדות, ובעיקר בדבריו הוא שואל כיצד נבחין בין נביא אמת המוכיח בשער לבין נביא שקר ובחתימת דבריו הוא טוען שנביא אמת אינו מסתפק בתוכחה אלא דורש לזכות העם! חיפוש דרך – לבקר ולנסוך תקוה במקביל!
דומני שמה שניסיתי במהלך הלימוד להראות כיצד השאיפה לחברה מתוקנת – ‘קדושים תהיו, מחייבת תוכחה נוקבת ומאידך היא דורשת להמנע מפגיעה בזולת!
באם נרצה להרחיב נושא זה הרי שנצטרך לברר מהן גבולות התוכחה (אצרף את דבריו של הנשקה) וכן האם יש למנות אדם, איש או אישה להיות המבקרים כפי שהיה בכתות מדבר יהודה (אצרף את מאמרו של שיפמן)
ניתן לראות כמקור החיוב בתוכחה את האימרה – ‘כל ישראל ערבים זה בזה’, האם נוכל לדבק בערבות ללא ביקורת נוקבת כדי לתקן את הזולת מתוך שאיפה להגיע לחברה מתוקנת ולו בקצת!
כל טוב
שלמה
אשמח/נשמח אודה/נודה לכל צליל של הערה/הארה!
שיפמן הלכות תוכחה ועדות.pdf
, היתרון והחיסרון של הפאגניות היא סובלנותה. אין היא מחוייבת ל”אל” אחד . ואין בה מקום לאיסורי “מסית ומדיח”. הדיברה הראשונה מציגה את האל הקנאי לאמת המוחלטת ומתוך זה יש מלחמת חורמה בעבודה זרה . על כך אמרו חז”ל : למה נקרא שמו סיני? מכיון שממנו באה שנאה לעולם [ הס’ והשין השורקת.
מקורות אחרונים
Udi Lion
הלל ארצי
Editor
שלמה פוקס
אירית חפץ
מנשה אילני
יוסי צוריה
אתי פרי